פסק-דין בתיק תא"מ 46256-06-11

1.         התובעת הגישה תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבע מנשה משה, חננאל קשתי וכנגד הנתבעת 3 - המבטחת של הנתבעים (להלן: "שומרה").

            שומרה מצדה הגישה תביעה שכנגד נגד התובעת (להלן: "אגד") והנהג מטעמה שמחה בנימיני.

2.         בכתב התביעה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 13,236ש"ח (להלן: "סכום התביעה"). בכתב התביעה שכנגד עותרת שומרה כי הנתבעים שכנגד ישלמו לה סך של 3,499 ש"ח בגין הנזק ששילמה למבוטחה.

3.         ביום  7.7.10 אירעה תאונה בה היו מעורב אוטובוס מס' רישוי 87-608-01 (להלן: "האוטובוס"), אשר היה נהוג על ידי שמחה בנימיני.

4.         מאידך, בתאונה הייתה מעורבת מונית מס' רישוי 64-654-25 (להלן: "המונית"). המונית הייתה מבוטחת ביום התאונה אצל הנתבעת 3  (להלן:" שומרה") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. המונית הייתה נהוגה ע"י הנתבע מנשה משה.

5.         בדיון מיום 9.5.12 הופיע נהג האוטובוס וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידי התובעת, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבעים, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

            מאידך, טען הנתבע נהג המונית כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובעת.

6.         נהג האוטובוס בנימיני מציין כי התאונה אירעה ברח' רוטשילד בראשון לציון בשעה שהוא נהג בקו מס' 11 במסלול הידוע ומוכר לו מזה שנים. לטענתו של נהג האוטובוס, הוא הבחין במונית חונה במקום חניה מוסדר, כאשר לצדה השמאלי עומדים שניים ומשוחחים עם הנהג.

            משהתקרב האוטובוס למונית, אותם 2 אנשים עלו מן הכביש למדרכה, ומסיבה שאינה ברורה לו, החליט נהג המונית לפתוח את דלת הנהג השמאלית הקדמית בפתאומיות, בדיוק בשעה שהאוטובוס חלף על פני הדלת האמורה.

            כיוון שהמדובר באוטובוס נמוך רצפה, טען נהג האוטובוס כי לא בכדי נגרם נזק לשמשה הקדמית של האוטובוס, שכן הדלת פגעה בפינה הימנית קדמית של השמשה וכך אירע הנזק שאירע.

            מר בנימיני בהגינותו כי רבה ציין כי בשעת התאונה היו באוטובוס מס' נוסעים זולתו, אך הוא לא סבר שיש צורך להסתייע בעדות של אחד מהם לפחות לגבי נסיבות התאונה.

7.         מאידך גיסא, טען נהג המונית כי לא זכור לו שעמדו אנשים ודיברו איתו לשמאל המונית. כל שהוא ציין כי הוא חנה באותו מקום חניה מוסדר שככל הנראה אין עליו חולק. נהג המונית מוסיף ומציין בעדותו כי קודם שפתח את הדלת הביט במראה השמאלית ולאחר שוידא כי יש אפשרות לפתוח את הדלת הוא עשה כן. הוא פתח את הדלת ובטרם הספיק לצאת מרכבו, הגיח האוטובוס ופגע בדלת שלו.

8.         ב"כ אגד בסיכומיה עותרת כי ביהמ"ש יעדיף ויבכר את עדותו של נהג האוטובוס על פני זו של נהג המונית ומשכך סבורה ב"כ אגד כי דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להדחות.

            ב"כ שומרה מפנה תשומת לבי לצרור התמונות המסומנות כנ/1 ובעיקר לשתי התמונות המצויות במרכז אסופת התמונות, שבהן אפשר להבחין כי הנזק לדלת המונית לא התרחש בצד האחורי והחד של הדלת, אלא הנזק לדלת התרחש בצד הקדמי שלה באזור שבו היא מחוברת לכנף השמאלית הקדמית.

            לא זו אף זו, טוען ב"כ שומרה כי גרסתו של נהג המונית עדיפה במובן זה שאם היינו מקבלים כנכונה את גרסת נהג האוטובוס, אזי מוקד הפגיעה באוטובוס לא היה בחלון הקדמי אלא בצדו הימני של האוטובוס בעיקר בחזיתו, מה שאין כאן לפנינו.

            הוסיף וטען ב"כ שומרה כי מניתוח שהוא עושה את העובדות העולות מהמסמכים שהגישו הצדדים והעדויות ששמענו היום בביהמ"ש כי שני הנהגים רשלנים, חרף העובדה ששניהם נהגים מקצועיים, כל אחד מהם עוול כלפי זולתו בכך שלא היה מספיק עירני לסובב אותו. נהג האוטובוס בכך שלא האט את מהירות נסיעתו ולא סטה שמאלה לנתיב שלצדו בעת שראה דלת פתוחה, ונהג המונית צריך שילקה אף הוא ויחויב באחריות משום שפתח את הדלת כפי שפתח אותה.

9.         במחלוקת זו שבין הפרקליטים מקובלת עלי עמדתו של ב"כ שומרה. אכן המדובר בשני נהגים מקצועיים שלא נתנו דעתם עד הסוף לאשר התרחש באירוע. נהג המונית מודה בהגינותו כי ראה את האוטובוס בין אם מתקרב אליו ובין אם עומד ברמזור סמוך מאחוריו באופן כזה ששומה היה עליו לוודא, מה שככל הנראה לא התבצע בפועל בשטח, כי הפתיחה של הדלת השמאלית לא תחסום את האוטובוס בנסיעתו. מאידך גיסא, אני סבור שיש להטיל על נהג האוטובוס אחריות תורמת בשיעור לא מבוטל בכך שלא האט, ווידא כי מסלול הנסיעה שלו חופשי ואינו מופרע באיזה צורה שהיא, בעיקר נוכח העובדה שמדובר באוטובוס נמוך רצפה ששדה הראיה של נהגו טוב ומשופר יותר מזה של נהג אוטובוס רגיל וגבוה.

10.        אשר על כן, אני קובע כי יש לחלק את האחריות במידה שווה בין שני הנהגים ולקבוע אחריות שווה בשיעור של 50% לכל אחד מהנהגים לגבי שתי התובענות.

            אשר על כן אני מחייב את אגד ובנימיני יחד ולחוד לשלם לשומרה מחצית מהנזק הנטען על ידי הנתבעים, קרי 1750 ש"ח.